מוסד קבע בישראל של חברה זרה החלטת מיסוי 

לאחרונה פרסמה רשות המסים החלטת מיסוי העוסקת בשאלת מוסד הקבע בישראל של חברה זרה, לה מיזם משותף עם חברה ישראלית.

להלן נעמוד על פרטי העובדות, הסדר המס שניתן ושאלות שמתעוררות ביחס להחלטת המיסוי.

העובדות: חברה ישראלית העוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרי תקשורת, הקימה מיזם משותף לפיתוח ומכירת מוצרי תקשורת, ביחד עם חברה זרה שהוקמה לצורך כך, תושבת מדינה גומלת ובבעלות שני יחידים תושבי אותה מדינה. המיזם  אינו מאוגד והוא פועל כשותפות לא רשומה. למיזם שתי פעילויות עיקריות: האחת, פעילות פיתוח, הנשענת על טכנולוגיות הפיתוח שבמדינה הגומלת ומבוצעת במדינה הגומלת על ידי תושבי אותה מדינה; והשנייה, פעילות שיווק וייעוץ ללקוחות בעולם, שתבוצע על ידי החברה הישראלית מישראל. השתתפות הצדדים ברווחי המיזם הינה בחלקים שווים (50/50), והשכר משולם על ידי המיזם לכלל העובדים של המיזם (לרבות אלו שבמדינה הגומלת).

הצדדים פנו בבקשה שלא לראות במיזם כמוסד קבע שיש לחברה הזרה בישראל וכי יש לחלק את רווחי המיזם, בהתאם לשיעור ההשתתפות של כל שותף במיזם, כשהחצי בתוצאות הנובע מהפעילות בישראל ייוחס לחברה הישראלית והחצי השני, הנובע מפעילות במדינה הגומלת, ייוחס לשותף הזר.

כך, השותף הישראלי יהיה חייב במס בישראל על מחצית מרווחי המיזם (כהכנסה שהופקה בישראל) והשותף הזר לא יהיה חייב במס בישראל על המחצית השנייה (כהכנסה שהופקה מחוץ לישראל).בהחלטת המיסוי אומצה גישה קצת שונה, לפיה יש לראות במיזם (בשותפות הלא רשומה) כישות כלכלית אחת המפיקה הכנסות ורווחים מפעילויות ברחבי העולם, כאשר כל שותף במיזם הינו שותף יחסי בכלל הכנסות המיזם, גם אלו המופקות במדינת מושבו וגם אלו המופקות במקום אחר. כמו כן, יש לראות בפעילות בישראל כמקיימת מוסד קבע לחברה הזרה מכאן, השותף הזר יהיה חייב על חלק מרווחי המיזם שהופק בישראל באמצעות אותו מוסד קבע, בהתאם לנסיבות ולהוראות האמנה הרלוונטית, באשר לייחוס הכנסות של מוסד הקבע. כמו כן נקבע, כי הכנסותיהם של יחידים תושבי המדינה הגומלת, בין אם כעצמאים ובין אם כשכירים, יחויבו, ככל שיהיה רלוונטי, בהתאם להוראות האמנה. החלטת המיסוי מעלה מספר שאלות והתייחסויות:

• יש לציין שע"פ החלטת המיסוי, קיימת חבות מס מהותית לחברה הזרה בישראל (בשל קיומו של מוסד קבע), ואולם החברה הישראלית יכולה לשמש כנציגתו של השותף הזר בכל הנוגע לדיווח ותשלום המס. בכך נקטה רשות המסים בגישה מקלה, ולטעמנו מבורכת, בכל הקשור להטלת חובות פרוצדוראליות על תושבים זרים (כפי שעולה גם מהחלטות מיסוי קודמות בנושא מוסד הקבע).
• אין פירוט בהחלטת המיסוי לגבי מקום עבודתם של היחידים הזרים, אולם חיובם במס בישראל, כמי שהועסק על ידי מוסד קבע, אפשרי רק מקום שהעבודה בוצעה בפועל בישראל.
• על אף שהדבר מפורט בסעיף הבקשה, החלטת המיסוי אינה מתייחסת לקורלציה שבין שיעורי השותפות לבין קביעת התרומה של כל צד לתוצאות המיזם. ואולם, הנחה סבירה היא, שההסכמות העסקיות בין הצדדים ביחס לשיעורי ההשתתפות ברווחים משקפות את תרומתו של כל צד לתוצאות, במיוחד כאשר אין נכסים בלתי מוחשיים שהועברו במסגרת הקמת המיזם (כפי שמפורט בהחלטה).
• רישומה או אי רישומה של שותפות אינו משפיע על שאלת מוסד הקבע ביחס למיזם משותף.
• באופן קוהרנטי להחלטה בדבר חיובו של השותף הזר בשל הכנסות שהופקו בישראל, יש לקבל טענה לקיומו של מוסד קבע במדינה הגומלת (בכפוף לדיני המס באותה מדינה גומלת) ולהתיר לחברה הישראלית זיכוי ממס זר שישולם במדינה הגומלת על הכנסות המופקות בה באמצעות מוסד קבע הממוקם שם.